חזרה למאמרים

תזרים הוא המלך (אבל אל תגזימו עם זה)

תמיר סמוראי
בקורונה וכמובן גם לפניה, תזרים המזומנים של כל עסק הוא בסופן של כל ההתפלפלויות הפיננסיות והכלכליות, מה שעליו תקום רווחתו של העסק וכל בעלי העניין שלו, או במקרה הפחות טוב, הדבר שבגללו תאוים הישרדותו של העסק. איך כדאי לנהל בתקופה הנוכחית אותו ולמה זה חשוב?

עם פרוץ המשבר אחת ההמלצות המיידיות שלנו, שאותה גם יישמנו בהצלחה עם לקוחותינו, הייתה לגייס כסף וכמה שיותר. בתוך פחות מ-3 חודשים גייסנו סכום בעל 9 ספרות למאות עסקים. זה היה הכרחי ומחויב המציאות. ההנחה הייתה שהמשבר איתנו לחודשיים-שלושה, גג חצי שנה, ושהדבר הנכון הוא, קודם כל, לשרוד. ואם זה אומר להגדיל את מצבת החובות של העסק ולהתמודד עם המשמעות בעתיד, אז כך נעשה. וכאמור, כך עשינו. במילים אחרות: זו העת לניהול תזרים חיובי, גם על חשבון העתיד (הגדלת החוב) וגם על חשבון הרווח (הגדלת עלות המימון).

אבל עם ההבנה המחלחלת שפנינו למשבר ארוך של מספר שנים, עם משמעויות רחבות היקף שעוד קשה לאמוד אותן ועד היכן יגיעו, ההתלהבות שלנו מנטילת חוב הצטננה מאוד ואנחנו הרבה יותר זהירים בפעולה זו מאשר בימי תחילת המשבר. ההלוואות שניטלו באפריל 2020 נהנות מגרייס של שנה אבל אפריל 2021 קרוב כבר כמה חודשים יותר משהיה וככל שהוא מתקרב הוא נראה פחות ופחות אטרקטיבי ומבטיח מלפני כן.

עם-זאת, תזרים הוא עדיין ותמיד הבסיס לפעילות פיננסית תקינה של כל עסק ובייחוד בתקופה של חוסר וודאות ושינויים דראסטיים אורגניים וחיצוניים ברמות הביקוש והתנהגות הצרכנים. קבלת החלטות, יותר מתמיד מחייבת מענה חיובי על השאלה “האם זה משאיר לנו עודף תזרימי” וצמצום נטילת סיכונים תזרימיים כליל. זה לא הזמן, לדוגמא, לעסקאות ממונפות שמכבידות על יכולת ההחזר של העסק או מחייבות ריתוק הון עצמי שעשוי להתגלות כחסר בהמשך לקיום הפעילות השוטפת.

במישור הפרקטי:

זה לא כיף אבל אין ברירה – התזרים צריך להתארח בכל דיון, לפחות בסופו ובכל מקרה לפני קבלת החלטה. בטלו תוכניות טרום קורונה שיש להן משמעות תזרימית קבועה וארוכת טווח, הימנעו מביצוע עסקאות ממונפות לטווח ארוך והישארו נזילים ככל האפשר. אל תבצעו צעד שמצריך מימון, לפני קבלת אישור עקרוני מהבנק שלכם ועדיף שניים, כי גם הבנקים מקפידים כרגע על הסעיף הקודם (אג’יליות) שמשמעותו לפעמים אף נסיגה מאישורי מימון עקרוניים ושינוי סמכויות אשראי מיידי.

אם אין לכם כלי מהימן לניהול התזרים ותחזיות התזרים, מהרו והטמיעו כזה או שתצטרכו להיות נזילים יותר מהנדרש. אנחנו באופן אישי ומזה כ-12 שנים משתמשים בתוכנת ניהול תזרים מזומנים של אמיר.

החשוב מכל – גם בתזרים שולט הכלל “אם אין אני לי, מי לי”. שימרו את היכולת התזרימית אצלכם – הגדילו באופן מעט אגרסיבי את היתרות התזרימיות (תנאי תשלום קשוחים וקפדניים לספקים בצירוף גבייה אינטנסיבית ייצרו בשלב מסוים עודפים. אל תמהרו “לבזבז” אותם, החזיקו אותם קרוב לליבכם והיפרדו מהם כמה שיותר לאט ובקושי רב. סמכו רק על עצמכם בניהולם. לדוגמא – אל תמהרו להחזיר הלוואה שביכולתכם להחזיר כרגע, או לשלם מוקדם לספק שגררתם כל החודשים האחרונים. נסו לאזן היטב בין היכולת העכשווית והרצון לסיים מהר תשלומים ולהיטיב עם ספקים לבין ההכרח בלשמור כוח ומשאבים לחודשים העתידים ואי הוודאות האופף אותם.

שאלות רלוונטיות:

  • איך ההתחייבות הזו תיראה בהנחה שהפעילות תקטן ב-20%? ב-50%? כמה נתח מיכולת ההחזר היא תתפוס בתסריטי ההפעלה השונים? האם יש לי פיתרון בשרוול למצב כזה?
  • איזה מההלוואות שלי עברה את מחצית חייה וניתנת למיחזור ולהפחתת ההחזרים החודשיים?
  • האם יש נכס משועבד או לא משועבד שניתן למינוף גבוה יותר מהקיים?
  • איזה תשלומים ימשיכו להתקיים גם בעצירת פעילות כפי שהיה בימי הסגר? איזה מהם ניתנים לפריסה שונה/הקפאה/דחייה/ביטול?
  • בהנחה שהמצב יישאר יציב – כמו שהוא עכשיו – מה המשמעות העונתית? מה מצפה לנו מעבר לפינה בחורף ובאביב? מה המשמעות התזרימית של זה?
  • מהי נקודת האיזון התזרימית של העסק? כמה צריך למכור כדי לכסות את כלל הוצאות ההפעלה של העסק וההתחייבויות התזרימיות כגון הלוואות, פריסות קודמות וכו’?
  • האם יש לי עודפי מלאי שאפשר להנזיל?
  • האם יש תנאי תשלום שאינם מנוצלים במלואם שאפשר לנצל כאשראי זול?
  • האם הגבייה שלי מתפקדת טוב? אובליגו הלקוחות מנוהל ומוגבל?

טעות להימנע ממנה:

גם במצב אי הוודאות הנוכחי, כ-80% מהתזרים ידוע לחודשיים-שלושה קדימה (בעיקר צד התשלומים המהווה לפחות 90% מפעילות רוב העסקים). אל תוותרו על ניהול תזרים המתבסס על תחזיות עתידיות. גם כבסיס לקבלת החלטות וגם כהיערכות תמידית למצבים שונים.

חומר נוסף למחשבה:

תזרים הוא אומנם הסימפטום ולא המקור, הוא התוצאה ולא הדרך, אבל ניהול תזרים טוב משפיע באופן ישר על התוצאה. דוגמא מוחשית: מניסיון (נסו לבד בבית, אין שום חשש) – ללא קשר למצבו התזרימי של העסק, עודף או גרעוני, עסק שיחליט על פיקדון חודשי בגובה של נניח 10,000 ₪ לחודש יסיים את השנה התזרימית עם עודף בצד של 120,000 ₪ וללא גרעון נוסף בפעילות התזרימית. זה נוגד את כללי החשבון הבסיסיים ביותר, אבל קיבינימט זה עובד בכל פעם מחדש. לא מאמינים? נסו ודברו איתנו בעוד שנה מהיום.

רוצים את המאמר הבא אצלכם?

Back to top
בואו נקבע פגישה
hidden